מנכ"ל סוני: "הפלאזמה מתה" !
קשה לומר, שיבואנית סוני אובייקטיבית. החברה מושקעת חזק מאוד בטכנולוגית LCD, וגם בעבר כאשר שווקה פלזמה היה מדובר במסכי פוג'יטסו בעיצוב ואריזה מבית סוני. מנכ"ל סוני אכן צודק במידה רבה, המגמה בשנים האחרונות היתה של מכירה משמעותית של LCD על פני מסכי הפלזמה. התפיסה בעולם אומצה בקיצוניות ישראלית אופיינית, וישראלי ממוצע ברחוב ישר יקפוץ ויגיד שהוא מעדיף LCD על פני פלזמה "מיושנת"... בפועל, המכירות של פלזמה לא השתנו באופן דרמטי בשנים האחרונות, בין היתר בגלל יכולת הייצור של החברות. מצד שני, מסכי ה-LCD נמכרים בכמויות גדולות והולכות. בין היתר בגלל שבעולם רבים משדרגים ממסכי CRT קטנים ואינם מרגישים בנוח לרכוש מסכים ענקיים בעלויות גבוהות. הסיבות להבדלים רבות, אבל אם נתמקד בכמה נקודות חשובות נקבל תובנות מעניינות בנושא: 1. "ממש עוד מעט יפסיקו לייצר פלזמה"... זו אגדה שיצרני ה-LCD היו מאוד רוצים לראות. האמת היא שמספר החברות שמייצרות LCD פשוט גדל מאוד בשנים האחרונות בעוד שמספר יצרני הפלזמה לא השתנו כלל (אם כי כמה מהם רכשו אחרים). 2. "פלזמה היא טכנולוגיה ישנה"... בפועל, LCD היא טכנולוגיה ותיקה הרבה יותר. לצרכי קולנוע ביתי אכן מסכי פלזמה קיימים באופן מסחרי למעלה מ-7 שנים בעוד שמסכי LCD הוגבלו מבחינת הגודל ורק בשלוש השנים האחרונות בעצם השתפרו ברמה עד כדי כך שהם יכולים להשתלב בקולנוע הביתי שלנו. שמועות (מוטעות ומטעות כמובן!) על "דליפות גז" בפלזמה שעדיין מוחדרות לשוק על ידי מוכרנים ממולחים בהחלט לא עוזרים לטכנולוגית הפלזמה לתפוס שם טוב בארץ. 3. " LCD השתפרה מאוד באיכות וכעת עוברת את איכות התמונה של הפלזמה"... בפועל, פלזמה עדיין נותנת תמונה טובה יותר במדדים המקובלים כיום על ידי חברות כגון ISF (יחס ניגודיות, דיוק הצבע וכו'). מצד שני, בשנה האחרונה ראינו קפיצה משמעותית באיכות התמונה של LCD, בעיקר מחברות כגון סוני (ראוייה מאוד לציון הסדרה האחרונה של ה-W2000 וה-X2000 והשקה בחו"ל של סדרת 3000), סמסונג (סדרה 81) ולווה. השיפור הזה הביא את ה-LCD באמת לרמות שעד לאחרונה היו שמורות לפלזמה. עיקר השיפור ב-LCD של השנים האחרונות היה בתחום יחס הניגודיות. היכולת של המסך להגיע גם לגוונים כהים מאוד ("השחורים" של המסך) ובמקביל להציג נאמנה אור לבן. מסכי LCD בעצם עובדים על עיקרון של חסימת אור ולכן מתקשים להגיע לגוונים כהים במיוחד. הטכנולוגיות החדשות, אשר מסוגלות לשנות את עוצמת התאורה האחורית מאפשרות ל-LCD להגיע לגוונים כהים כפי שלא ניתן היה לעשות בעבר. מצד שני, בסצינות מעורבות (איזורים כהים במשולב עם איזורים בהירים) מקשה על הצגת של תכנים בהירים מאוד ביחד עם גוונים כהים ולכן יש בפיתרון הזה מן הפשרה. גם במצבים של הבהוב (מועדונים וכו') ה-LCD יתקשה להתמודד עם מעברים חדים בין תאורה אחורית חזקה לחלשה, בעוד שפלזמה לא תתקשה בכך כלל. גם תחום עיבודי התמונה (קונטרסט דינמי) משפרים מאוד את החזות של התמונה, אך בפועל אינם משנים את יחס הניגודיות של מסך כלשהו.
4. "בחדות ה-LCD הוא מלך"... היתרון הבולט ביותר של LCD (שבעבר גם היה חיסרון) הוא בכך שהוא עובד הכי טוב כאשר הפיקסלים (הנקודות שמרכיבות את התמונה) קטנים מספיק. בעוד שפלזמה מאוד מתקשה בהקטנה של הפיקסלים הללו, ב-LCD לא היתה בעיה כזו ולכן קל מאוד כיום למצוא מסכי LCD ברזולוציות FULL HD במחירים סבירים לחלוטין. בפלזמה ניתן היה עד לאחרונה לעשות זאת רק במסכים בגדלי 50" ומעלה. חדות זו רלוונטית בעיקר כאשר צופים בתכני HDTV (שכיום עדיין אינם משודרים בארץ עדיין באופן רשמי) וגם זאת רק במרחק מתאים. במקרים רבים אנשים לא מבחינים בהבדל בין מסך HD READY (בעל רזולוציה נמוכה יותר) לבין מסך FULL HD (בעל רזולוציה המקסימלית עבור שידורי הפרדה גבוהה) עבור מסך 37" כאשר הם יושבים כ-4 מטר מהמסך... עבור שידורי טלויזיה רגילים, דווקא הרזולוציה הגבוהה אינה בהכרח יתרון. הדבר דורש עיבוד תמונה באיכות גבוהה, שאינה בנמצא בטווח המחירים של המסך הממוצע - מה שגורם דווקא לאיכות תמונה ירודה ותמונה מרוחה למדי. אחד הפתרונות הוא עיבוד תמונה חזק יותר אשר מגזים ויוצר תופעות שגורמות לעין לחשוב שיש בתמונה יותר פרטים. מסכי טושיבה הם מהבולטים שמשתמשים בשיטה זו (גם פיליפס עבדה כך בעבר). ממחקרים נמצא שכאשר אנשים בוחרים במסך, הם לרוב מחליטים ממרחק קצר ובוחרים לפי חזות החדות של התמונה. בבית, יתכן מאוד שיבחינו כי הדבר דווקא מחסיר בפרטי התמונה ולא משפר אותה. לכן, מסכי LCD של טושיבה באים עם יכולת להוריד את התכונה הזו שנראית טוב בחנות אבל עלולה להטריד בבית.
5. מחירים. מחירי LCD זולים בהרבה ממסכי פלזמה במיוחד ב-LOW END ובגדלים קטנים. בגלל ריבוי היצרנים של LCD, התחרות קשה יותר וגם גדלי המסכים הקטנים מאפשר משחק בין מחיר לגודל. למי שעלות הכניסה לתחום המסכים הדקים יקרה לו, מסכי LCD בהכרח יהיו הפיתרון הזול ביותר להגיע לשם. בעולם שמו לב לתופעה, המסכים הנמכרים יותר הם מסכים הזולים והקטנים יותר, אם כי המגמה כיום היא לשאוף למסכים גדולים יותר. לכן, נתח השוק של פלזמה בתמונה הכוללת הוא יחסית קטן. בסופו של דבר, לפי גודל אינץ' מרובע, ההבדל במחירים יהפוך כנראה זניח עם הזמן. 6. איכות. חשוב לציין שאיכות התמונה משתנה מאוד ממודל למודל. מסכי LCD זולים מאוד יכולים להשתמש בפאנלים ובאלקטרוניקה שייוצרו בפועל לפני כמה שנים ושהיצרנים עצמם פשוט אינם רוצים. לכן, דווקא מוצרי מותג (כגון סוני, סמסונג, לווה, טושיבה וכו') יתנו איכות תמונה עדיפה מאשר מוצרים "ללא שם מוכר". זה כמובן לא חייב להיות כך, גם חברות כגון PRIMEVIEW יכולות להגיע לאיכות טובה מאוד, כאשר הן משתמשות בפאנלים מהדורות האחרונים. 7. מסכים קטנים. מתחת לגודל 37" אין בכלל מסכי פלזמה ושם מסכי LCD חוגגים. האיכויות כמובן משתנות מאוד בין היצרנים והמודלים השונים. סביר מאוד להניח שמסכים מאוד זולים יהיו גם בהכרח פחות איכותיים. 8. חסרונות. בשתי הטכנולוגיות יש חסרונות שעם הזמן נעלמים. תופעות כגון מריחה במהירות גבוהה, גרעיניות וצבעים הלא טבעיים (פלסטיים) נעלמים עם הזמן במסכי ה-LCD. גם אורך החיים והרגישות לצריבה מופחתים בכל דור של פלזמה. בסופו של דבר, החסרונות יעלמו ויהפכו לזניחים.
סיכום כאמור, LCD מאוד השתפרו בשנה האחרונה והתחושה היתה שלתחום הפלזמה אין כל כך מה לחדש ושהוא די קפא על שמריו. הכרזות של שני היצרנים הבולטים ביותר ביפן בתחום הפלזמה עלולות לשנות את התמונה. השינויים הם כתוצאה מפיתוח משותף של פנסוניק ופיוניר בתחום הפלזמה. הפיתוחים הללו מאפשרים להגיע ליחס ניגודיות גבוה בהרבה מבעבר, שהיה שמור עד כה למסכי CRT ולטכנולוגיות כגון OLED ו-SED/FED. פיוניר הכריזה על מסכים מדור 8 ביחס ניגודיות 16,000:1 (לשם ההשוואה, פאנל LCD יכול להגיע ליחס של 1200:1 ועם תוספות אור אחורי ניתן להגיע גם ל-4000:1) עם צפי של הגדלת מספר זה עד ל-20,000:1 עד סוף השנה. הדבר יגרום לתמונה תלת מימדית יותר מאי פעם ובהחלט יכול לשנות את המאזן לטובת פלזמה. פנסוניק הלכו על יחסי ניגודיות פחות אגרסיביים (10,000:1 ומעלה) אך עם כיוון מעניין אחר. עד כה אף חברה לא הצליחה לייצר מסך פלזמה בעל רזולוציית FULL HD (כלומר 1920 על 1080 שורות) בגודל של פחות מ-50". עם סדרת ווירה 70 שלה, פנסוניק לראשונה הכריזה על מסך פלזמה בגודל 42" אשר יהיה ברזולוצית FULL HD. מן הסתם, העלויות של מסכים אלה יהיו יקרים יותר ממסכי LCD עם נתונים מקבילים, אך השאלה המתבקשת היא האם השיפור באיכות התמונה תטה את המאזן וישנה את התמונה. שאלה נוספת היא האם אנחנו זקוקים למסכי FULL HD בכלל? התשובה היא שהצפי הוא שלקראת שנה הבאה יחלו גם בישראל שידורי HDTV במתכונת כלשהי (בהוט או ביס) ואז באמת הנושא יעלה מחדש בציבור הרחב. בינתיים, מי שזקוק למסכים כאלה כרגע הם ה-EARLY ADOPTERS שמאמצים טכנולוגיות חדשות כגון מזרימי מדיה, מחשבי מדיה סנטר, נגני Blu-Ray ונגני HD-DVD. השאלה הגדולה היא האם ההתקדמות בפלזמה מספיק משמעותית בשביל לשנות את התמונה, קשה מאוד לדעת. הקהל הישראלי, לפחות, מסתכל לרוב על השורה התחתונה (תקציב) ולא בהכרח ישפוט לפי איכות התמונה. בסופו של יום, ההערכה שלי היא שהגבולות בין הטכנולוגיות מטשטשים. בסופו של יום יש מקום לשתי הטכנולוגיות ושתיהן בעלות פוטנציאל אדיר להמשך השיפור, כך שבסופו של יום אנחנו עלולים פשוט לרכוש "מסך דק" בלי שיהיה לנו אכפת באיזו טכנולוגיה הוא עובד בדיוק...
הכתבה פורסמה באתר: http://www.hometheater.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=972